צפון ספרד, הפירנאים וברצלונה
אז חזרנו מטיול בצפון ספרד (ספטמבר 2018) והנה כמה תובנות ומחשבות 🙂 אמ;לק לפי סעיפים:
- איך יוצרים עירוב שימושים יעיל בכיכרות בעיר?
- קטלוניה רוצה עצמאות.
- הפסטיבל של סן מתאו מנסה להיות נקי מהטרדות מיניות.
- איך ערים יכולות לקחת יוזמה? הדוגמא של מדיניות קליטת הפליטים בספרד.
- מה קרה לסיאסטה?
- בונוס למיטיבי לכת.
#1 איך יוצרים עירוב שימושים יעיל בכיכרות בעיר?
מדברים הרבה בארץ על עירוב שימושים בהקשר של עירוב מסחר ומגורים, כדי להחיות את הרחובות ולהביא לשוטטות של אנשים, שגם תורמת לעסקים. אבל מה לגביי מרחבים עירוניים דוגמת כיכרות (פלאזות), איך גורמים להם להיות תוססים יותר? בברצלונה נתקלתי כמה פעמים בפטנט יעיל מאוד – גינות משחק לילדים. לא באיזה קצה נידח של השכונה או בתור פארק בתוך מתחם בניינים, אלא באמצע כיכר שמסביבה עסקים קטנים. בדרך הזאת יכולים ההורים לקנות איזה קפה או גלידה ועל הדרך להשגיח על הילדים שמשחקים בתוך מתחם מגודר ומוגן. כך יותר אוכלוסיות שוהות במרחב הציבורי, וגורמות להחייאה שלו. בבאר שבע התחילו להציב במרכזים שכונתיים כמו בשכונה ג' למשל מתקני כושר, אפשר בהחלט לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהציב גם מתקני משחק לילדים, למשל בכיכר המרכזית שבקצה של מדרחוב קק"ל בעיר העתיקה. ואם בניצול מרחב ציבורי עסקינן – בניגוד לערי ישראל, כמעט לא רואים בברצלונה מעגלי תנועה, שמבזבזים שטח ציבורי יקר.
#2 קטלוניה רוצה עצמאות
קשה לטייל בקטלוניה בלי לשים לב לסרטי הבד הצהובים שתלויים ומצוירים בכל מקום אפשרי, כולל על הכבישים עצמם ובמרפסות. הסרטים החלו להיתלות סביב אוקטובר 2017 על רקע משאל העם הסוער בקטלוניה, שהוביל להכרזת עצמאות חד-צדדית. סעיף 2 בחוקה הספרדית משנת 1978 מבטיח את הזכות לאוטונומיה של הלאומים והאזורים שמרכיבים את "האחדות שאינה ניתנת לחלוקה" של המדינה הספרדית. התגובה של הממשלה הספרדית הייתה חריפה – ביטול האוטונומיה של קטלוניה כמחוז עצמאי, דבר שהוביל לכך שהממשלה הקטלונית חזרה בה. הסיפור עמוק מאוד – לקטלוניה תרבות ושפה משלה, והכלכלה שלה חזקה במיוחד ואף תומכת בספרד הבעייתית עם אחוזי האבטלה הגבוהים. אז מה הבעיה? לקטלוניה אין צבא, וחשבונות הבנק שלה נמצאים בשליטת הממשלה המרכזית במדריד. לכן, להכרזת העצמאות שלה לא הייתה משמעות ממשית. בנוסף, האיחוד האירופי הכריז שלא יקבל את עצמאותה של קטלוניה וימשיך לנהל את הקשרים שלו אך ורק עם ספרד. עניין העצמאות חוזר על עצמו במקומות גם במקומות אחרים באירופה – סקוטלנד, בוואריה, חבל הבאסקים ועוד. ההבדל הוא שבניגוד לסקוטלנד למשל, שבה בריטניה אפשרה משאל עם דמוקרטי כאשר התושבים ידעו את ההשלכות הצפויות של תוצאותיו, הממשלה הספרדית החליטה דווקא לנקוט במדיניות של אי-הידברות. ואנקדוטה לסיום: עד כמה הקטאלנים מאוחדים נגד האויב הספרדי? היינו במשחק של בארסה נגד האחות הקטאלנית הקטנה מג'ירונה. האוהדים הג'ירונאים פשוט ישבו באופן מפוזר בין האוהדים של בארסה, עודדו בלי שאף אחד יפריע להם, כולל חגיגות אחרי שערים. במהלך המשחק היו גם כמה שירים משותפים של כל האוהדים יחד. ואגב, זה לא שבארסה השתעשעה במשחק הזה.. הוא נגמר ב-2-2.
#3 הפסטיבל של סן מתאו מנסה להיות נקי מהטרדות מיניות
אחת לשנה ב-21 בספטמבר חוגגים בעיר לוגרוניו שבחבל לה-ריוחה את הפסטיבל של סן מתאו. בפסטיבל מגישים את היבול הראשון של עונת הבציר. הסמטאות מפוצצות באנשים שנהנים מטאפאסים שונים ומשונים על טהרת הדגים, פירות הים, בשרים ומיטב הירקות המקומיים, ואיך לא – המון המון יין. סמטאות מלאות באנשים שיכורים יכולות להיות בקלות מתכון להטרדות מיניות, ולכן היה מרגש לראות שלטי הסברה ברחובות בליווי ההאשטאג #NoEsNo, כולל צמידים שחולקו למשתתפים עם הכיתוב "Entiendes cuando digo no?" (אתה מבין כשאני אומרת לא?). ואכן האווירה הייתה סובלנית מאוד. יפה לראות שמקדישים לנושא כזה מחשבה והתייחסות.
#4 איך ערים יכולות לקחת יוזמה? הדוגמא של מדיניות קליטת הפליטים בספרד
אם אתם רוצים דוגמא מנצחת לחשיבות ההולכת וגדלה של ערים על פני מדינות, קחו את ספרד. בסקר של מרכז המחקר האמריקאי Pew שנערך השנה נמצא ש-86% מתושבי ספרד בעד לקלוט פליטים ממדינות מוכות מלחמה או אלימות, אפילו יותר מהולנד, שבדיה וגרמניה (בישראל אגב, רק 37% בעד). עם זאת, הממשלה הספרדית לא ממש התלהבה מהרעיון. ב-30 השנים בין 1985-2015 קלטה ספרד רק כ-180,000 פליטים, כאשר לשם השוואה, גרמניה לבדה קלטה בשנת 2014 מעל 200,000 איש. אדה קולאו, ראש העיר הסוציאליסטית של ברצלונה, החליטה להשיק פלטפורמה שמאפשרת לתושבים להירשם ולארח בביתם פליטים, ואלפים נרתמו לעזרה. בעקבותיה נרתמו גם ראשי הערים של מדריד, ולנסיה, פמפלונה סראגוסה, מלאגה, לה קורוניה ועוד. כיום ספרד קולטת יותר ויותר פליטים, אלפים בכל שנה. תראו מה יש לנו כאן – יוזמה של ערים, שמצליחות לרתום אחריהן גם את הממשלה, שלא מצליחה לענות לצרכים בשטח ומפחדת לקבל החלטות מנהיגותיות אמיצות. אגב, זאת גם דוגמא נהדרת לעיר חכמה – כזאת שמשתמשת בפלטפורמה אינטרנטית כדי ליצור מעורבות תושבים אמיתית ומשמעותית. החיישנים, הווייפי והסיבים קצת פחות מעניינים.
#5 מה קרה לסיאסטה?
מכירים את זה שאתם מגיעים לעיירה כלשהי אי שם בצפון ספרד בשעת צהריים והכל סגור? כן, זאת כמובן הסיאסטה. בין 14:00-17:00 בערך התריסים מוגפים והרחובות נאלמים דום. הסיאסטה היא מסורת בספרד, כאשר עוד בימים שלא היו מזגנים, נהגו לחזור הביתה ולנוח בשעות החמות של היממה. אם תחשבו על זה רגע, הסיאסטה נושאת עמה ערכים חיוביים שהיינו שמחים לסגל לעצמנו – לגור קרוב למקום המגורים, לעבוד פחות שעות, לאכול ארוחת צהריים ביתית עם המשפחה, לעשות שנ"צ (רחמנא ליצלן). בסך הכל, מנהגים הגיוניים. עם זאת, בשנים האחרונות יותר ויותר ספרדים מקצרים את הסיאסטה ולעיתים אפילו מוותרים עליה לגמרי, ובמיוחד בערים, כל זאת הודות לדת הקפיטליסטית. כך בעצם הספרדים עובדים הכי הרבה שעות באיחוד האירופי (כ-11 שעות בממוצע, 09:00-20:00), והם העם שהולך לישון הכי מאוחר בעולם, אחרי יפן. באסוש. שעות עבודה רבות מתכתבות בדרך כלל עם פריון עבודה נמוך, מה שכמובן לא מועיל לאף אחד מהצדדים – לא למעסיקים, לא למדינה ובטח שלא לעובדים. ולצערנו, התופעה הזאת מאפיינת גם את המדינה שלנו.
#6 בונוס למיטיבי לכת
אחד הדברים שמרגיזים אותי באוטובוסים בארץ הוא העובדה שהם לא מגיעים מספיק קרוב לשפת המדרכה בסמוך לתחנה, והנהגים לא טורחים להנמיך את האוטובוס (כן, יש להם אפשרות כזאת) כדי שיהיה קל יותר לנוסעים לרדת ולעלות ממנו. זה חשוב במיוחד בקרב נוסעים מבוגרים או מוגבלים מבחינה פיזית שהמדרגה הזאת מאוד מאוד גבוהה להם. בנוסף, מי שמתכנן תחבורה ציבורית יודע שהפרוצדורה הזאת של עלייה וירידה מהאוטובוס גוזלת זמן יקר, ולכן התופעה הזאת, נוסף להיותה בלתי-צודקת, גם לא יעילה במיוחד. בתכנון רכבות קלות ו-BRT שמים על העניין הזה דגש מיוחד. בברצלונה מצאו לכך פתרון אלגנטי – רמפה קטנה שגולשת לכביש ובעצם מאפשרת לאוטובוס לעצור מבלי לסטות מהנתיב שלו וללא צורך בהנמכה. המונח המקצועי אגב הוא "אנטי-מפרץ".
הפוסט פורסם גם בפייסבוק. אם בא לכם לקרוא קצת תגובות, מוזמנים להציץ: https://www.facebook.com/adi.cohen.779/posts/10217462057284046