בפוסטים עד עכשיו דיברתי בעיקר על עצמי ועל התהליך האישי שלי. אבל יש גם קונטקסט, והוא חשוב. העולם משתנה. הרוב המכריע של העובדים שוקל לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלו ולחפש מקום אחר, אטרקטיבי יותר. במיוחד עובדים שאינם בדרגות ניהול. אני לא שונה במובן הזה. בהחלט יש FOMO מסוים, כשאתה רואה אנשים סביבך מחליפים עבודות. ועדיין, זאת דילמה. לשמור על הקיים או לחדש ולרענן. להיות פרוגרסיבי או שמרן. האם לצאת מאזור הנוחות ולוותר על מעמד ותנאים שעבדתי עליהם כל כך…
יש מונח כזה בכדורסל, "למצוא את הבלטה". ברגע ששחקן מוצא בלטה מסוימת ונכנס ל-zone, בכל פעם נוספת שהוא יעמוד על הבלטה הזאת ויזרוק לסל, הכדור ייכנס. בום. ואני חיפשתי את הבלטה שלי. חיפשתי את הדרך שבה אוכל להתקבל לתפקיד שמעניין אותי, בעולמות הפרודקט או בעולמות דומים, על בסיס הניסיון הנוכחי שלי ומבלי להתחיל לגמריי מלמטה. את MINT הכרתי עוד בעבודה שלי בעיריית באר שבע. אחד הפיילוטים שהייתי אחראי עליהם, בשיתוף הסטארטאפ Zencity שנשארו עד היום חברים טובים, היה אפליקציית מובייל…
אוקיי, אז הבנתי מתי זה לא זה. אבל מתי זה כן זה? לכל כיוון שפניתי שוב ושוב מצאתי את עצמי מתעניין בעולמות של ניהול המוצר, פרודקט. אבל לא יכולתי להתקבל למשרות האלה, כי הן דרשו, רובן ככולן, לפחות שנתיים ניסיון בתחום. הייתה לי החשיבה, האוריינטציה, הכישורים, אבל היה חסר ניסיון. וזה היה סיכון גדול מידי עבור המעסיקים. ראש צוות אחת אמרה לי בראיון, "אתה ממש חמוד, אבל לפי הניסיון שלך אני מציעה שתחפש משרות אופרציה". מצד שני, כשהתמודדתי על משרת…
תהליך חיפוש העבודה הנוכחי שלי היה רצף אחד ארוך של ניסוי וטעייה. כשניתחתי מה אני רוצה, ניהול מוצר קסם לי, אבל הייתי במלכוד. מצד אחד, היה לי ניסיון של 6 שנים כמנהל פרויקטים ולא כמנהל מוצר, כלומר, אני לא בדיוק ג'וניור. מצד שני, אין לי ניסיון קונקרטי בניהול מוצר, אלא רק באספקטים מסוימים מתוך התפקיד הזה. חיפשתי את שביל הזהב שבו אצליח להגיע לתפקיד שמעניין אותי, בלי שאצטרך להתחיל ממש ממש מלמטה. החלטתי לחפש תפקידים שונים בחברות מעניינות, לאו דווקא…
בסביבות יולי 2021 נתקלתי בפוסט בפייסבוק של ידידה, שפרסמה כמה משרות פתוחות בחברה שלה, יוניקורן מוכר ומבוסס, שפועל בתחום שמעניין אותי. הצצתי בלוח המשרות וראיתי משרה שנראיתה לי מעניינת – Product Operation Manager. אוקיי, אמרתי לעצמי, פרודקט זה משהו שמעניין אותי, אופרציה זה משהו שאני טוב בו ויש לי ניסיון, נשמע מגניב. בנקודת הזמן הזאת, לא חיפשתי עבודה, קורות החיים שלי לא היו מעודכנים. הוותק שלי בתפקיד באפלאוז היה שנה ו-7 חודשים. והאמת שבכלל לא האמנתי שהם יתחילו איתי תהליך….
היה כאן קודם לכן פוסט שבו הסברתי למה ובאיזו נקודת זמן החלטתי לעזוב את התפקיד באפלאוז. אחרי שיחות עם מנהלים לשעבר וקולגות החלטתי למחוק אותו, מהסיבה הפשוטה שזה פגע בהם באופן אישי. במידה ומישהו מהקוראים מעוניין לדבר איתי על הסוגייה של נקודת ההחלטה האם לעזוב / לא לעזוב מקום עבודה, מוזמנים לפנות אליי באופן אישי. המשך קריאה מהנה 🙂 לפוסט הבא – פרק שלישי: לקפוץ למים.
אז נתחיל בתקציר הפרקים הקודמים. עבדתי במשך 4 שנים כמנהל יישומי עיר חכמה בעיריית באר שבע, וניהלתי פרויקטים על הרצף של חדשנות וחדשנות טכנולוגית. חיפשתי שינוי בקריירה שלי והמסע שעברתי הוביל אותי מהמגזר הציבורי ישר להייטק. זה לא היה פשוט בכלל, חיפשתי עבודה במשך חצי שנה. בסופו של דבר, התקבלתי לחברת Applause לתפקיד של Solution Delivery Manager (אל תכעסו על האנגלית, פשוט בעברית זה יוצא "מנהל פתרונות משלוחים"…), או בקיצור SDM. התפקיד הוא בעצם הכלאה של Customer Success, כלומר ניהול…
ביקרנו בפריז בינואר 2020, וויקנד קריר, רומנטי וטעים. אז הנה חמש קטנות על פריז מנקודת מבט אורבנית. מקרא:1. פרסומת חסרת בושה במרחב אסתטי במיוחד2. חזון ראש העיר של פריז3. למה פריז יקרה? רמז: זה קשור (גם) לתכנון עירוני4. אומנות עירונית5. הופעה ירוקהבונוס: הפגנות ענקיות בצרפת, והפן המעמדי והאורבני שלהן. נתחיל בקוריוז: לפני משהו כמו 3 שנים אדוה ואני חשבנו על ערים באירופה שנרצה לבקר בהן. הפרמטרים היו קולינריה, עירוניות ותרבות. בחרנו שלוש ערים – ליסבון, לונדון ופריז. מאז זכינו לבקר…
במשך חצי שנה הייתי במסע. מסע לחיפוש עבודה חדשה. אחרי שהמסע הסתיים, החלטתי לכתוב על זה ולפרוק מחשבות, תובנות וטיפים. תהנו 🙂 הגענו לפרק האחרון, שאותו בניגוד לכל יתר הפרקים לא כתבתי מראש, אלא השארתי לעצמי אותו כסוג של מתנה עצמית לסיכום המסע. הוא יהיה קצת יותר ארוך מהרגיל, סליחה מראש. אני שמח שהשארתי את הכתיבה שלו לסוף, כי בנקודת הזמן הנוכחית נוכחתי לגלות שסדרת הטורים הזה עשתה דברים שלא הצלחתי אפילו לדמיין, ועוררה המון השראה והעצמה בקרב חברים שלי,…
במשך חצי שנה הייתי במסע. מסע לחיפוש עבודה חדשה. אחרי שהמסע הסתיים, החלטתי לכתוב על זה ולפרוק מחשבות, תובנות וטיפים. תהנו 🙂 מה עוד אפשר לכתוב ולהגיד על האישיו שלי עם השפה האנגלית. מאז ומתמיד הצלחתי להתחמק מלהתמודד איתו, חשבתי לתומי שאפשר להסתדר בעולם בלי אנגלית טובה. טעיתי כמובן. זה הכה בי במיונים למשלחת לארה"ב של הצופים בכיתה י"א, אחר כך בתגלית, אח"כ בטיול לדרום אמריקה, ושוב ושוב ושוב. בסופו של דבר הבנתי בדרך הקשה שאני חייב להתמודד. לאורך התואר…