ביקרנו בפריז בינואר 2020, וויקנד קריר, רומנטי וטעים. אז הנה חמש קטנות על פריז מנקודת מבט אורבנית.

מקרא:
1. פרסומת חסרת בושה במרחב אסתטי במיוחד
2. חזון ראש העיר של פריז
3. למה פריז יקרה? רמז: זה קשור (גם) לתכנון עירוני
4. אומנות עירונית
5. הופעה ירוקה
בונוס: הפגנות ענקיות בצרפת, והפן המעמדי והאורבני שלהן.

נתחיל בקוריוז: לפני משהו כמו 3 שנים אדוה ואני חשבנו על ערים באירופה שנרצה לבקר בהן. הפרמטרים היו קולינריה, עירוניות ותרבות. בחרנו שלוש ערים – ליסבון, לונדון ופריז. מאז זכינו לבקר בשלושתן. באופן אישי, עשיתי קורס על "פריז המודרנית" במחלקה לאמנות (אל תשאלו למה) ומאז רק רציתי לבקר בה, אז הנה זה קרה.

1. ידוע שהמרחב הציבורי של פריז הוא משהו יוצא דופן באסתטיקה שלו. הכל כל כך יפה, לשוטט ברחוב לא פחות מעניין מללכת לתערוכה. ומה שיוצא דופן במיוחד ביחס לערים גדולות אחרות, למשל טוקיו, ניו יורק או תל אביב, הוא שמרחב הציבורי יחסית נקי מפרסומות. בדיוק בגלל זה הפרסומת העצומה לאייפון החדש, ממש על גדות נהר הסן, גורמת לאיזושהי הרגשה מוזרה. האם זה הרע במיעוטו? האם זה בלתי נמנע?

2. בואו נסתכל רגע על החזון השאפתני של אן הידלגו, ראש(ת) עיריית פריז, כפי שהוצג בחודש שעבר לקראת הבחירות במרץ הקרוב – משאל עם על Airbnb, צמצום משמעותית כניסת רכבים למרכז העיר והפיכתו ל-"100% אופניים", גיוס 5,000 שוטרים חדשים שמתוכם לפחות חצי יהיו נשים, והשקעה של 20 מיליארד יורו בהפיכת בנייני משרדים לדיור בר השגה. מה ראש העיר שלכם הבטיח לאחרונה?

3. פריז יקרה, זה לא סוד. במהלך הטיול ראינו למשל חנות סופר יוקרתית ומוגזמת לכלבים. אבל למה? בואו נדבר עוד קצת על תכנון עירוני. השימור של פריז הוא יוצא דופן, ולראייה שיטוט במרכז העיר שלה מרגיש כמו חזרה אחורה בזמן אל המאה ה-19, כאשר כלל המבנים שמרו על גובה של לא יותר מ-6 קומות. העובדה הזאת גרמה להיצע דיור נמוך יחסית וביקוש מאוד גבוה, וכך בשנת 2018 למשל, 61% מהאנשים שקנו דירה במחיר של 4 מיליון יורו ומעלה היו תושבים זרים.

4. אומנות. במהלך הביקור הקצרצר שלנו פריז היינו בשני מקומות ראויים לציון – אחד, Rivoli 59, בניין שכמה אמנים שעשו עליו squart (שילוב של "squat" ו-"art", או במילים אחרות, השתלטו עליו לצורך אומנות), וראש העיר זרם איתם ונתן להם את המבנה. כיום ישנם כמה אמנים שיוצרים ומציגים תערוכות בכל אחת מהקומות, והמבנה פתוח בחינם לציבור. המקום השני הוא Ground control, מתחם מיוחד ממש ברובע ה-12 שהיה פעם תחנה למיון דואר והפך לפי האתר הרשמי ל-"space where people meet, where ideas come together, where new solutions can emerge". תאכלס קצת קשה לתאר במילים מה הולך שם – יש שם אוכל טוב, אלכוהול, מלא פינות עם תערוכות אמנות, הופעות, מתחם משחקי וידאו, פינות יצירה, מתחמים לאירועים פרטיים (נדמה לי שהייתה שם סדנת בישול כשהיינו) ומה לא. אנשים מכל הגילאים מגיעים לשם לבלות ולהתערבב.

5. היינו בהופעה של Jungle Giants במקום מגניב על תעלת סן מרטן שנקרא Point Ephémère. מה עוד היה שם? כוסות רב פעמיות, קשים מתכלים, וגיטריסטית אישה. חזון אחרית הימים ממש 🙂

בונוס:
מאז דצמבר ובמשך קרוב לחודשיים (!), עד ממש ימים ספורים לפני שנחתנו בפריז, ניהלו מגוון איגודי עובדים בצרפת מחאות ושביתות בקנה מידה אדיר נגד תכניתו של הנשיא עמנואל מקרון לחולל רפורמה בפנסיות. במהלך ההפגנות, כבאים הציתו את עצמם ברחוב, 1,000 רופאים איימו להתפטר אם הממשלה לא תענה לדרישות האסיסטנטים, הלבורנטיות והמתמחים, וגם המורים הצטרפו למחאות. השביתות הקשות ביותר היו בתחבורה הציבורית של פריז (90% מהרכבות המהירות והאזוריות הושבתו, מאות טיסות בוטלו, המטרו פעל באופן חלקי ביותר). בעיניי יש שני דברים שמעניין להתמקד בהן בשביתות הללו.

אחד, הפן המעמדי. בעצם קיימת הבחנה בין שני סוגי מפגינים – מחאת האפודים הצהובים של הנהגים על מחירי הדלק ויוקר המחייה, שנמשכת כבר למעלה משנה ובעלת מאפיינים אלימים מאוד. ומנגד, הפגנות בעלות גוון מאוד לא אלים, של אנשים ממעמד הביניים ומעלה, שמנסים להגיע להישגים בדרכים יותר דיפלומטיות. נכון להיום שתי הקבוצות מנוכרות זו לזו.

השני, הוא שבעקבות השביתות הנרחבות בתחבורה הציבורית בפריז רבים מתושבי העיר עברו לשימוש מאסיבי באופניים, מה שמתחבר היטב לחזון ראש העיר. אגב, שווה להתעכב על ניואנס מעניין במיוחד – כשהברון אוסמן תכנן והקים את השדרות הרחבות והמפורסמות של פריז אי שם במאה ה-19, אחת הסיבות לכך הייתה הגבלת היכולת של מפגינים לחסום את הרחובות ולהפריע לתפקוד התקין של העיר. כיום, כשהאיגודים המקצועיים מנסים לגרום למצוקת ניידות, הם משביתים את התחבורה הציבורית. באופן אירוני משהו, אם ראש העיר תממש את החזון שלה ל-100% אופניים, ייתכן מאוד שהיא תעשה "מעשה אוסמן" ותפגע ביכולת להפגין באפקטיביות.