המסע שלי לחיפוש עבודה. פרק מס' 4: לחדד את עצמך
במשך חצי שנה הייתי במסע. מסע לחיפוש עבודה חדשה. אחרי שהמסע הסתיים, החלטתי לכתוב על זה ולפרוק מחשבות, תובנות וטיפים. תהנו 🙂
כשיצאתי לדרך והתחלתי לחפש עבודה חשבתי שאני מכיר את עצמי. טעיתי. במהלך חצי השנה שבה חיפשתי עבודה למדתי על עצמי המון, ולמדתי להגדיר באופן מאוד מאוד מדויק מי אני, מה אני מחפש, מה החוזקות שלי, איפה הלהט שלי, מהי סביבת העבודה שתגרום לי לפרוח, ואיזה טייטלים של תפקידים אני בכלל מחפש (כי בכל זאת, צריך לדעת איך למצוא תפקידים שעשויים להיות רלוונטיים). איך עשיתי את זה? נפגשתי עם המון אנשים ושאלתי אותם מה החוזקות הייחודיות שלי לדעתכם, מתי הם התרשמו/התפעלו ממני ולמה. ניסיתי להבין באיזה סיטואציות הייתי ב-flow, כלומר עבדתי במן הרמוניה פנימית, מתוך הנאה ותשוקה פנימית אמיתית, ושקעתי לטובה בעבודה. כשראיתי כלמיני טייטלים של תפקידים, ניסיתי להבין לעומק מה עומד מאחורי התפקידים האלה, ואיזה סוג של אנשים יתאימו לתפקידים מהסוג הזה. נעזרתי לא מעט גם בקבוצת מתחבטי מקצוע כדי ללמוד איך זה נראה באמת, מתוך העיניים של מי שעושה את אותם תפקידים. כתבתי לעצמי המון רשימות ומחשבות.
דבר נוסף שמאוד עזר לי לחדד את עצמי, היה כשהתמודדתי / הציעו לי תפקידים מסוימים והרגשתי בבטן שזה לא זה. כשזה קרה, התעקשתי עם עצמי לנסות להבין מה בדיוק לא עובד לי שם, והגעתי לתובנות מדהימות. למשל, אחרי תפקידים מסוימים שהתמודדתי עליהם או הציעו לי, הבנתי שאני לא רוצה להיות בתפקיד שידרוש ממני להיות בהגדרה "האיש הרע" שכל הזמן נכנס לעימותים ופיצוצים עם ספקים. הבנתי גם שתפקידים שהחלק המרכזי בהם הוא מחקר, ספיציפית באוריינטציה אקדמית משהו, פחות קוסמים לי. חוץ מזה, הבנתי שאני לא רוצה לתכלל פרויקטים (ולרדוף כל הזמן אחרי אנשים), אני רוצה לנהל אותם.
חוץ מזה התחלתי להבחין בין תפקידים שאני מעוניין בהם (למשל (ניהול פרויקטים, ניהול מוצר), לבין תחומי עניין (עירוניות, חדשנות, חווית לקוח). בעוד שהראשון הוא קריטי כדי לדעת מה בכלל לחפש (ומה להגיד לאנשים כשהם שואלים אותך מה אתה מחפש), השני הוא בונוס כייפי שמהווה את השכבה השנייה (אם כי חשובה) של תוכן העבודה. אפשר להגדיר את התפקיד כ-"מה אני", ואת תחומי העניין כ-"מה מעניין אותי". זאת נקודה חשובה, כי בשלבים המוקדמים יותר חיפשתי משרות בתחום של עירוניות למשל, ולא תמיד התמקדתי בתפקיד עצמו בתוך התחום. סדר העדיפויות, לפחות כמו שאני מבין אותו היום, צריך להיות הפוך.